<h1>בדק הבית לרא"ה — בית הנשים שער השישי</h1>
<h2>דף כא.</h2>
תנן בפרק המפלת המפלת חתיכה אם יש עמה דם טמאה ואם לאו טהורה, ופירוש טמאה משום נדה, ר' יהודה אומר בין כך ובין כך טמאה, פי' ובחתיכה שאין בה עצם עסקינן דליכא משום טומאת לידה, ופליגי באפשר לפתיחת הקבר בלא דם דרבי יהודה סבר דא"א לפתיחת הקבר בלא דם. והלכתא כרבי יהודה כדאמרינן בפרק תינוקת דרבא סבירא ליה כותיה, וכן כתב המחבר.
<h2>דף כא:</h2>
המפלת חתיכה ויש בה עצם יפה פירש החכם דמסתבר כמאן דאמר טמאה לידה דעדיפא מגוף אטום דהתם הא מוכחא דלאו בריית נשמה אבל הכא אימר הרחיקה לידתה.
<h2>דף כב:</h2>
ושוב הביא המחבר ההיא דהמפלת כמין דגים וחגבים אם יש עמהן דם טמאה ואם לאו טהורה, ויש תמה בדבריו היאך הביא אותה סתמא דההיא אליבא דמאן דאמר אפשר לפתיחת הקבר בלא דם היא דלמאן דאמר א"א אפילו בלא דם נמי טמאה, והכי מוקמינן לה בהדיא בפרק המפלת.
<h2>דף כה.</h2>
בהא דתניא המפלת שפיר שאינו מרוקם דפליגי בה ר' יהושע ורבנן פליגי בה רב ושמואל דרב אמר אחת זו ואחת זו כלומר בין עכור בין צלול אינה חוששת ושמואל אמר אחת זו ואחת זו חוששת, מסתברא דהלכתא כרב דקיימא לן כותיה באיסורי. ואע"ג דאמר שמואל מעולם לא דכו שפיר בנהרדעא התם אתרא דשמואל. מכל מקום שפיר דמי למנקט בה לחומרא ומיהו ימי טוהר לא יהבינן לה עד שישעיר.
<h2>דף כח.</h2>
הוציא העובר את ידו והחזירה חוששין לה ללידה מדרבנן והוא הדין לכל שאר איברים דטעמא דמילתא משום דחיישינן מדרבנן ללידה דחד אבר וליכא לְי0ד0ה ריבותא בטעמא דלידה ושלא כדברי המחבר וזה פשוט.
<h2>דף ל.</h2>
המפלת בתוך ארבעים יום אינה חוששת משום לידה והיכא דליכא דם אינה חוששת אפילו משום נדה מההיא דאמרינן בכריתות בפרק (אמרו לו) [ד' מחוסרי כפרה] דהיכא דהוי בתוך ארבעים לא אמרינן בה א"א לפתיחת הקבר בלא דם. ואע"ג דבההוא דתניא קשתה שנים ולשלישי הפילה ספק זיבה ספק לידה אמר ר' יהושע מביאה קרבן ונאכל שאי אפשר לפתיחת הקבר בלא דם אפילו הכי עדיף רוח לאחר ארבעים יום מולד תוך מ' דתוך ארבעים לא כלום הוא ולית ליה פתיחת קבר כלל.
